לתפוס שחיתות
שוחד שוחד תרדוף
"שוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" הקרדיט לקופירייטר הראשון ביקום ומדהים לחשוב כמה הוא צדק...
בעשור האחרון הפכו המילים שוחד ,מרמה, הפרת אמונים וטובת הנאה , לשגורות בפי כל. כתובות גרפיטי זועקות על כל גשר בארץ ותחת כל עץ רענן. מרוססות בספריי על גבי שלטים מונפים בידי מאות אלפי אזרחים מודאגים אשר קצו בשגרת השחיתות אשר נכפתה על המדינה בידי נבחרי הציבור שלה.
מעניין לבחון את התהליך שעברה החברה הישראלית ונבחריה בשנים האחרונות והביא בסופו של תהליך לפגיעה קשה בכל מוסדות השלטון באשר הם ופגיעה קשה לא פחות בסדר החברתי. כאשר המסר מחלחל מארזיה ועד לאזוביה ומשריש כנורמה תרבות שלטונית לקויה ומסואבת . נדמה לפעמים שאבדה הדרך הישרה לתמיד כשהסטנדרטים הפכו נמוכים כל כך.
עבירת לקיחת השוחד, המיוחסת לנבחרי ציבור עובדי מדינה וכל מי שהחוק הכניסו תחת אותה יריעה במהלך השנים, באופן הכי פשוט שלה עניינה במי שנותן שוחד לעובד ציבור/מדינה ובעובד ציבור אשר לוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו.
מדהים כמה בורות וחוסר הבנה יש בקרב הציבור בנוגע לעבירת השוחד , למרות היותה שגורה ומוכרת , עובד ציבור הוא כל מי שמועסק על ידי מוסדות הממשל , במגזר הציבורי ובשלטון המקומי . כל אדם יכול להיות מואשם במתן שוחד , כדי שזה יקרה נדרש עובד ציבור שהשוחד יהיה מיועד אליו. ורק הוא יכול להיות מואשם בקבלת שוחד.
אי שם בשנות ה-50 פורסם תקנון שירות המדינה אשר הגדיר והסדיר את ניהולו של שרות המדינה בישראל ופרט את זכויותיהם וחובותיהם של עובדי המדינה . עם הזמן התפתחו הנהלים והחקיקה בנושא.
ההגדרה הזו משתנה בין מדינות , בבריטניה לדוגמא עובדי השלטון המקומי אינם מוגדרים כעובדי ציבור , והתואר מיוחס רק למי שמוגדר כ"עובד המלכה" . במחוזותינו אין מלוכה ,עדיין, למרות שהיו כאן ימים שנדמה היה שכן . כמו כן קיימת הבחנה בין מי שהוא נבחר ציבור , למי שהוא עובד ציבור . גם רופא שעובד בבית חולים ממשלתי הוא עובד ציבור, גם פקיד בעירייה הוא עובד ציבור , שוטרים, פרקליטים, ומנגד יש את ראשי הערים חברי הכנסת השרים וראשי ממשלה , שהם נבחרי ציבור . למרות ההבדל המהותי – בעקרון הבסיסי של הדמוקרטיה וגם זה של היהדות, כולם שווים בעיני החוק , וגם מי שעומד בראש הסולם הוא ראשון בן שווים. האמנם?
בשם אותו עקרון נכנסו לכלא בשנים האחרונות בזה אחר זה , ראשי ערים, חברי כנסת שרים ראש ממשלה , רב ראשי לישראל ,ונשיא מכהן. היו גם הרבה כאלה שהצליחו לחמוק בעור שיניהם.
ובכל זאת , לא נכון לומר שהם שווים בעיני החוק משום שמעצם היבחרם חלות עליהם חובות חמורות יותר , הם העלית הדוגמא עמוד האש של המחנה , הם אלה שאמורים להיות יותר נקיים וישרים מכל עובדי הציבור , והציבור בכללותו . איך קרה שהם אלה שהפכו עם השנים למובילי התיקים בפרקליטות , איך הפכו מעשיהם, מעשיה מדינית לטובת הציבור , לגזלני זמן פרקליטות, שופטים עיתונים ומהדורות חדשות . ובמקום לעסוק במה שחשוב באמת מצאה עצמה המדינה עסוקה במעשיהם הנלוזים של נבחריה..
ספר דברים פרק ט"ז פסוק י,ט
